אפרכסת
עוזי בלר: ״הייתי חבר ילדות של ביבי. גם אז, כשעדיין היו לו חברים, לא הקשיב לנו. הוא לא שוחח, רק נאם״
פרופ׳ עוזי בלר הוא מהבולטים ברופאים שהצמיחה ירושלים, העיר (הקטנה, לפני מלחמת ששת הימים) והאוניברסיטה. רופא בן רופא; אביו, פרופ׳ אהרן בלר, היה בשעתו נוירוכרורג נודע.
עוזי בלר הלך בדרכי מומחיותו של אביו רק לרגע מקצועי קצר. הוא העדיף לשנות כיוון, גם כדי לא להיות ״בנו של״. הוא - בהדסה, בניו יורק, בשערי צדק, במעייני הישועה - גינקולוג ואונקולוג. התמקדות זו ברפואת נשים ובממד הסרטני שלה חשובה מכדי שתידון ברדידות במסגרת זו; בלר הוא כאן, בעיקר, ביבילוג.
היחס לבנימין נתניהו הוליד שלושה ענפים: ביביסטים, אנטי-ביביסטים וביבילוגים. עוזי בלר מעולם לא השתייך לראשון, גם כשהיה הקרוב בחברי ילדותו ונעוריו של נתניהו; הוכתר כאחד ממובילי השלישי, בתוקף היכרותם, שהתמעטה במחצית השנייה של שנות נתניהו עד כה; ואף שאינו משתייך רשמית לשני, ברור עד כמה הוא מאוכזב, מזועזע ונואש מהגילגול הבוגר של נתניהו הצעיר.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר בלר על ירושלים הישנה והמשפחתית טרום-67׳, על הבחירה ברפואה (ועל הפרידה מהנויורוכרורגיה, למען הסר גרגר אבק של משוא בנים), על ביבי של בית הספר היסודי וביקורי הקיץ מהתיכון האמריקאי, על היחסים במשפחת נתניהו הסמוכה בטלביה ועל התגייסותם המשותפת של ביבי ועוזי - כלשון שירבוטם על קיר המקלט בבניין המגורים של בלר - לצה״ל במוצאי מלחמת ששת הימים.
בלר התנדב לסיירת חטיבת השריון 7 - אז, על רקע קרבות פיתחת רפיח וסיני ביוני 1967, מהיחידות המבוקשות ביותר - ונתניהו לסיירת מטכ״ל, כתוספת עתידית חשובה לקורות החיים (בתנאי שנשארים בחיים, מה שכלל לא היה מובטח במלחמת ההתשה). בלר התרשם, אז ובשנים הבאות, למשל במילואים, שנתניהו יצא ידי חובתו ולא יותר, לא כמו חיילים וקצינים אחרים ביחידה שנשאו בנטל.
התואר, הכבוד, היה חשוב לנתניהו עוד בתחילת דרכו. לאחרונה שמע בלר ממכר ותיק, שהיה צוער לצידו בקורס הקצינים ונשאר בבה״ד 1 להדריך את המחזור הבא, שאחד החניכים בו היה נתניהו. המדריך זוכר היטב את התמרמרותו של נתניהו על שסגן-משנה אחר, לוחם ראוי בהחלט משייטת 13, הועדף על פניו כחניך מצטיין.
בלר לא שש לדבר על ״האישיות הפגומה״ של חברו-לשעבר. ״הלימון הזה כבר נסחט,״ הוא אומר, אך נעתר ומדבר בכאב על ישראל של עידן שלטון נתניהו, במדרון אל 7 באוקטובר ומאז. לאחר שנות התראות בתכיפות פוחתת והשתתפות הדדית באירועים משפחתיים חגיגיים נותקו קשריהם של חברי הילדות ערב תחילת משפט השחיתות של נתניהו. בשיחתם האחרונה שיכנע נתניהו את עצמו שהוא נרדף חינם. בלר לא הופתע; עוד בשיחותיהם הנעריות הבחין שנתניהו אינו קשוב לבני-שיחו ו״לא מדבר - נואם״.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב
פרופ׳ עוזי בלר הוא מהבולטים ברופאים שהצמיחה ירושלים, העיר (הקטנה, לפני מלחמת ששת הימים) והאוניברסיטה. רופא בן רופא; אביו, פרופ׳ אהרן בלר, היה בשעתו נוירוכרורג נודע.
עוזי בלר הלך בדרכי מומחיותו של אביו רק לרגע מקצועי קצר. הוא העדיף לשנות כיוון, גם כדי לא להיות ״בנו של״. הוא - בהדסה, בניו יורק, בשערי צדק, במעייני הישועה - גינקולוג ואונקולוג. התמקדות זו ברפואת נשים ובממד הסרטני שלה חשובה מכדי שתידון ברדידות במסגרת זו; בלר הוא כאן, בעיקר, ביבילוג.
היחס לבנימין נתניהו הוליד שלושה ענפים: ביביסטים, אנטי-ביביסטים וביבילוגים. עוזי בלר מעולם לא השתייך לראשון, גם כשהיה הקרוב בחברי ילדותו ונעוריו של נתניהו; הוכתר כאחד ממובילי השלישי, בתוקף היכרותם, שהתמעטה במחצית השנייה של שנות נתניהו עד כה; ואף שאינו משתייך רשמית לשני, ברור עד כמה הוא מאוכזב, מזועזע ונואש מהגילגול הבוגר של נתניהו הצעיר.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר בלר על ירושלים הישנה והמשפחתית טרום-67׳, על הבחירה ברפואה (ועל הפרידה מהנויורוכרורגיה, למען הסר גרגר אבק של משוא בנים), על ביבי של בית הספר היסודי וביקורי הקיץ מהתיכון האמריקאי, על היחסים במשפחת נתניהו הסמוכה בטלביה ועל התגייסותם המשותפת של ביבי ועוזי - כלשון שירבוטם על קיר המקלט בבניין המגורים של בלר - לצה״ל במוצאי מלחמת ששת הימים.
בלר התנדב לסיירת חטיבת השריון 7 - אז, על רקע קרבות פיתחת רפיח וסיני ביוני 1967, מהיחידות המבוקשות ביותר - ונתניהו לסיירת מטכ״ל, כתוספת עתידית חשובה לקורות החיים (בתנאי שנשארים בחיים, מה שכלל לא היה מובטח במלחמת ההתשה). בלר התרשם, אז ובשנים הבאות, למשל במילואים, שנתניהו יצא ידי חובתו ולא יותר, לא כמו חיילים וקצינים אחרים ביחידה שנשאו בנטל.
התואר, הכבוד, היה חשוב לנתניהו עוד בתחילת דרכו. לאחרונה שמע בלר ממכר ותיק, שהיה צוער לצידו בקורס הקצינים ונשאר בבה״ד 1 להדריך את המחזור הבא, שאחד החניכים בו היה נתניהו. המדריך זוכר היטב את התמרמרותו של נתניהו על שסגן-משנה אחר, לוחם ראוי בהחלט משייטת 13, הועדף על פניו כחניך מצטיין.
בלר לא שש לדבר על ״האישיות הפגומה״ של חברו-לשעבר. ״הלימון הזה כבר נסחט,״ הוא אומר, אך נעתר ומדבר בכאב על ישראל של עידן שלטון נתניהו, במדרון אל 7 באוקטובר ומאז. לאחר שנות התראות בתכיפות פוחתת והשתתפות הדדית באירועים משפחתיים חגיגיים נותקו קשריהם של חברי הילדות ערב תחילת משפט השחיתות של נתניהו. בשיחתם האחרונה שיכנע נתניהו את עצמו שהוא נרדף חינם. בלר לא הופתע; עוד בשיחותיהם הנעריות הבחין שנתניהו אינו קשוב לבני-שיחו ו״לא מדבר - נואם״.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב